לילה שקט ואפל, זוג פנסי רכב קורעים צמד פסי אור במרחבי שחור הליל, אבא אמא ו-4 ילדיהם נוסעים בכביש, מה יותר נחמד מלשוב הביתה? האווירה ברכב נעימה להפליא, מוסיקה שמחה מתנגנת לה בנעימת חג, ואבא מספר על ימי העבר מצעירותו ועל חבריו לישיבה.

לילה שקט ואפל זוג פנסי רכב קורעים צמד פסי אור במרחבי שחור הליל, בני עוולה נוסעים בכביש, מה יותר מרושע מלרצוח יהודים? האווירה ברכב מתוחה ועצבנית, קריאות 'אללה הוא אכבר' נלחשות בזו אחר זו, גם סיפורים וחוויות מהעבר העברייני והחברים לתא הכלא.

וכך לאט לאט אלו לאלו מתקרבים פנסי הרכבים קורעי פסי האור בחשכת הליל, בעלי צלם אנוש מול חיות אדם, אווירת החג נוטפת אהבת אין קץ, אל מול שנאה ורצחנות, מתקרבים ומתקרבים הפנסים אלו לאלו… בקרבם נושאים הם קורבנות למקריבים, נרצחים לרוצחים.

ואז, פנסי המכוניות הנותנים אור בחושך מתמזגים לחלקיק שניה אלו באלו, רגע של אור מחבר בין רוצח לנרצח, בין אדם לחיה, בין האור לבין החושך, ומתוך האופל שטוף אורות פנסי הרכב, נפתח חלון הרכב, קנה רובה מציץ משם והעינים חדלות מלראות, פנסי הרכב בוכים בלא קול ובלא דמע.

אבא אייכה? אמא היכן את? רק רעמי ירי צלילי רשע ממלאים את העולם, ומתוכם אבא היקר שספג כדורי מוות מתעלה מעל לכוחותיו וכאביו יוצא מהרכב ובאהבת אין קץ אפופת כאבים ויסורים שטופת דם ובכי פותח את דלתות קופסת המוות ופותח לילדיו פתחו של גן עדן 'החיים' דרכו ימלטו לגיהנום היתמות הכאב והאובדן… ובזה קרס האב האוהב ועלתה נשמתו לגנזי מרומים.

פנסי הרכבים המשיכו לקרוע צמדי פסי אור באפלת החשיכה, ברכב הנרצחים מוזיקה שמחה נעימות חג מתנגנות במעין כח אינרציה הזויה שבה יד לא כיבתה אותם.

וברכב הרוצחים קול צהלה ורינה, זוהי שמחתם זוהי תפארתם זהו ההבדל בין רוצחים לנרצחים, כי בכל רכב יש פנסים וכל הפנסים מפלסים אור בחשכת הליל…

אך אלו מאירים את האופל ואלו מחשיכים את האור.

איתם ונעמה הנקין יהי זכרם ברוך.

יוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך!
ת.נ.צ.ב.ה